פתיחת הליכים משפטיים - בקשה ליישוב סכסוך במשפחה


מטרתו של הליך יישוב סכסוך הוא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, 

מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של ילדיהם המשותפים.

אם בעבר ניתן היה לפתוח הליכים משפטיים באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט, הרי שהיום החוק קובע כי הורה המעוניין להתגרש ידרש תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 קובע:

הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת (תיקון מס' 3)  תש"ף-2020

3.    (א)  המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או                       בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.

          (ב)  (1)  הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע,                           היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול                          דעתה  המקצועי;

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה נועדה לסייע להורים המעוניינים להיפרד /להתגרש, לנסות ליישב סכסוכים בדרך ההסכמה ולצמצם את ההגעה לבתי המשפט או בתי הדין הרבניים,

אשר הגעה אליהם כרוכה בדיונים שלרוב לוקחים שנים, בעלות כספית גבוהה וכרוכים בהשלכות ריגשיות כבדות גם על בני הזוג וגם על הילדים.

הליך יישוב סכסוך הוא כלי שהמדינה יצרה וקבעה בחוק, וזאת בכדי ליצור סוג של ״תחנת ביניים״ לצדדים, בה הם ראשית נחשפים למשמעויות ההליך המשפטי, לחלופות המוצעות להליך המשפטי, ולדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכות הסכסוך, לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, קבלת מידע על השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי.

במהלך התקופה בה מתנהל הליך יישוב הסכסוך, חל עיכוב הליכים ולא ניתן להגיש תובענה לבית המשפט, למעט בקשה לסעד זמני או דחוף (למשל בקשה למזונות זמניים או בקשה להבטחת קשר בין הורה לילדו).

לאחר הגשת בקשה לישוב סכסוך, מוזמנים הצדדים לעד ארבע פגישות מהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) ביחידת הסיוע ללא עלות. 

לפגישות הנ״ל קיימת חובת הגעה. 

בפגישות ביחידת הסיוע, ייפגשו ההורים עם עובד/ת סוציאלי/ת אשר ייתן להם מידע על ההיבטים הרגשיים של הסכסוך המשפחתי ויסייע להם להעריך את מצבם ומצב ילדיהם, וזאת במטרה להגיע להסכמות. 

אחת ההמלצות בפגישות אלו, היא לנסות להגיע להסכמות בהליך גישור מקצועי. 

הליך הגישור קצר יותר, זול יותר, ומאפשר מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה בין הצדדים גם בהמשך.

במידה והצדדים הצליחו להגיע להבנות ביחידת הסיוע ונבנה עבורם הסכם גירושין ביחידת הסיוע, יש לשים לב שכל הדברים החשובים לכל צד אכן מובנים ונרשמו בו בצורה מקצועית. 

אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, למשל גישור באופן פרטי, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו למגשר במגזר הפרטי.

במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, 

להגיש תובענה לבית המשפט או בית הדין הרבני.

מחפשים עו״ד דיני משפחה באזור נתניה והמרכז?

מורן לביאד, משרד עו״ד וגישור כאן בשבילכם ועבורכם.

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בעניין דיני משפחה ונחזור אליכם בהקדם.